חכמה פשוטה

לפני כעשור, ממש סמוך לכך שפתחתי קליניקה פרטית, הגיעה אלי מונחה/מטופלת ואמרה לי: "הגעתי אלייך בגלל שאני רוצה להיפגש דרכך עם חכמה פשוטה". הופתעתי, יכולתי להיעלב, מה..בכל זאת למדתי דבר אחד או שניים כדי להיות ראויה למטופלים שלי....

במקום זה שמעתי אותי אומרת: "הגעת למקום הנכון". הייתי בהלם מעצמי על זה שאני מעידה על עצמי שיש בי משהו.. ולא חשוב איך קוראים לו.
חייכתי, סבתא שלי הייתה מול עיניי (וכנראה היא ענתה מגרוני). היא לא ידעה קרוא וכתוב, ומן הסתם לא היו לה תעודות כלשהן ובכל זאת היא הייתה האישה החכמה ביותר שפגשתי בחיי... אישה שידעה להביט ליומיום בחיוך, בענווה ובתבונה אינסופית. היו לה בגדים ספורים לימי חול, ובגדים המיועדים לשבת. כל יום בצהריים היא בישלה לנו ארוחה חמה, והגישה לנו אותה בעיניים חומות-חמות. מידי עונה שמחה לתנובת העגבניות והפלפלים בחצר הגינה ששתלה או זרעה (בלי לקרוא לזה ירקות אורגנים), ידעה מה השעה לפי מיקום קרני השמש על המרפסת, אגרה מי גשמים והשתמשה בהם להשקיה ולשטיפה (בלי לקרוא לזה אקולוגיה) והייתה מדברת וצוחקת אתנו נכדיה בגובה העיניים באמת (בלי לקרוא לזה זמן איכות).
קיבלתי מתנה גדולה מאותה מטופלת, את החזון לחיי ולעבודה שלי ככותרת: "חוכמה פשוטה" וכנראה היא עיגנה את זה טוב יותר ממה שיכולתי לעשות בלעדיה.
אז תודה.
נכתב באהבה
וגם עם קצת געגועים
גילה